החלטה בתיק מ"ת 9827-08-11

1.      בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, וזאת בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1986 [להלן: "החוק"].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו, בשני אישומים נפרדים, עבירות של התפרצות בכוונה לגנוב וניסיון גניבת רכב, בשיטת ה"דאבל", במסגרתה פרץ לדירת מגורים וגנב ממנה, בין היתר, מפתחות רכב וניסה בעזרתם לגנוב את הרכב, אך ללא הצלחה.

2.      הסנגור כפר בקיומן של ראיות לכאורה והצדדים טענו לעניין הראיות.

3.      המשיב כפר במיוחס לו, והראיות בתיק זה מבוססות על הודיותיו של המשיב בפני מדובב, ועל אמרותיו של המדובב, אשר שמע את אמרותיו של המשיב, כמו גם על ראשית ראיה שהמבקשת טוענת לה, כאשר במסגרת עימות שנערך בין המדובב למשיב, כשנשאל המשיב לתגובתו לאמרות המדובב, אמר לחוקר "אכלתי אותה, אכלתי אותה".

לטענת הסנגור, אף שכל השיחות שבין המשיב למדובב הוקלטו, חסר בהן את הדברים שמסר המדובב בעדותו, ואף אם דברי המדובב נכונים, אין לראות בהם הודאה מצד המשיב, שכן אין מדובר בהודעות מפורטות הכוללות עובדות מפלילות, ובוודאי שאין המדובר בהודאות מושלמות.

אסקור כל אחד מן המקרים בנפרד ואחר אדון בהן במכלול של הדברים.

סקירת הראיות

אירוע עומר

4.      אירוע זה, כמתואר באישום הראשון, כולל התפרצות המשיב ביום 18.3.2011, לאחר חצות, לביתו של ד"ר אנואר אבו ערר בעומר [ להלן: "המתלונן"].

בכתב האישום נטען, כי המשיב, ביחד עם אחרים, נכנס לבית המתלונן תוך הזזת חלון ההזזה בכוח וגנבו מחדר השינה ארנק שהכיל תעודת רופא, רישיון נהיגה, כרטיסי אשראי, תעודת זהות, 500 €, 600 $, 2,200 ש"ח. כמו כן, גנבו המשיב וחבריו סכום כסף מזומן בסך 11,000 ש"ח, מצלמה, שני שעונים ומפחתות רכב מסוג מרצדס, השייך למתלונן ואשר חנה מחוץ לבית.

נטען עוד בכתב האישום, כי המשיב והאחרים פתחו את הרכב מסוג מרצדס באמצעות המפתח שגנבו וניסו להניעו לשם גניבתו, אך כשלו בכך.

5.      כאמור, המשיב בחקירתו, הכחיש את האירוע והכחיש קשר למעורבות עבריינית.

מדובב שהוכנס לתאו של המשיב ושהה במחיצתו מספר ימים, שוחח עם המשיב ומסר גרסתו לחוקרים. השיחה המפלילה ארעה ביום 22.7.2011 והמדובב מסר עדותו ביום שלמחרת, ולפיה- 

"סיפר לי על התפרצות לדירה שהיא בעומר אני לא יודע מתי הוא פרץ אליה והוא אמר שהוא פרץ לדירה הזו עם בן דוד שלו בשם הילל שהוא קטין והוא הפסיק לגנוב איתו כי הדוד שלו צעק עליו שהוא קטין ושלא יגנוב יותר. הוא אמר שהם נכנסו דרך החלון לדירה. מדובר בבית קרקע לא בוילות החדשים אלא בוילות שלפני החדשים ומהדירה הזו הוא לקח מסמכים ומצא 1500 ש"ח במכנסים ו- 100 יורו ו- 2 מפתחות של 2 מכוניות ופלאפון שהוא טוען שזה של הילד של בעל הדירה וכשירדו למטה הם ניסו להניע את 2 המכוניות והוא אמר שהיה מכונית 2010 והוא אמר את השם שלה ואני לא זוכר את השם ואז הוא אמר שזה אוטו יקר והוא יכל למכור אותה ב- 15000 ש"ח והם לא הצליחו להניע את המכוניות וזרקו את המפתחות של המכוניות שם והלכו. כשהוא פתח את הפלאפון הוא הבין שזה בית של ערבי אבל בגלל מה ששמע בטלפון הוא ראה הודעות שיהרגו את כולם בעזה הוא לא רצה להחזיר לאותו ערבי כלום והוא לקח את המסמכים שהיו על השולחן ובסוף הוא לא ידע מה זה כי זה היה בעברית והבן אדם שנפרץ לו הבית בא אליו לשבט שלהם והיה מוכן לשלם 20000 ש"ח רק שיחזירו לו את המסמכים ובשביל שלא לסבך את אבא שלו הוא שרף את כל המסמכים"

כאמור, השיחה בין המדובב למשיב נערכה ביום 22.7.2011 והוקלטה. הקלטת תומללה, פעם אחת על ידי שוטר ופעם נוספת על ידי חברה מקצועית העובדת עם המשטרה. קיימים פערים בין התמלולים והסנגור מצביע על דברים שאמר המדובב אשר חסרים בתמלילים, ועל כך שאין הסבר לחוסרים אלו מצד חברת התמלול.

6.      עיינתי בשני התמלילים.

בתמלול שנערך על ידי השוטר מופיעים דבריו של המשיב באופן הבא:

"חשוד: פעם נכנסנו לבית של ערבי, שברנו וראיתי על השולחן מפתחות של ג'טה, 1200 ש"ח מאה יורו ושעון, הכנסתי אותם לכיס ניסיתי להניע את הג'טה בלי קוד אך לא הצלחתי.

מדובב:  ערבי הוא

חשוד: כן, בא רצה את הניירות